רישום ושינוי שם לתינוק במשרד הפנים

מאת צוות שם טוב · עודכן ב־11 באוקטובר 2026 · 6 מקורות רשמיים

רוב אתרי השמות עוזרים לכם לבחור, ואף אחד מהם לא מסביר מה קורה אחר כך. מתי צריך להחליט, איך רושמים בפועל, כמה זה עולה, ומה עושים אם אחרי חודש הבנתם שטעיתם. כל מה שכתוב כאן מגיע מרשות האוכלוסין וההגירה ומחוק מרשם האוכלוסין, והמקורות מקושרים בתחתית.

מה קורה אוטומטית, ומה נשאר לכם

זו נקודת הבלבול הנפוצה ביותר, והיא מתחילה בכך שיש כאן שני דברים שונים.

הודעת הלידה היא הדיווח על עצם הלידה. אם ילדתם בבית חולים, בית החולים מעביר אותה לרשות האוכלוסין באופן מקוון ומיידי, ואתם לא צריכים לעשות דבר. אם הלידה התרחשה מחוץ לבית חולים, האחריות עליכם: החוק קובע שההודעה תימסר לפקיד הרישום בתוך עשרה ימים מיום הלידה.

רישום השם הוא הליך נפרד. אם לא הייתם סגורים על שם ברגע השחרור, הודעת הלידה מוגשת בלעדיו, והשם נרשם אחר כך. למועד של השלב הזה אין תאריך שפורסם, ולכן גם אנחנו לא נמציא אחד. מה שכן: כל עוד השם לא נרשם, אין ספח ואין תעודת לידה עם שם.

איך רושמים את השם, בפועל

השירות ניתן ללא עלות, בשלוש דרכים:

• מקוון, דרך מערכת ההזדהות הלאומית. אחרי ההזדהות מוצגים פרטי הנולד כפי שנקלטו ממשרד הבריאות, ואתם מקלידים את השם. מי שאינו רשום למערכת נרשם אליה פעם אחת.
• בלשכה של רשות האוכלוסין וההגירה.
• בעמדת שירות הממוקמת בלשכות.

נקודה שחוסכת נסיעה מיותרת: אם פרטי הלידה עדיין לא נקלטו במערכת, צריך להמתין. הרישום המקוון לא יעבוד לפני זה.

אחרי הרישום, הרשות מנפיקה לכל אחד מההורים ספח תעודת זהות בתוך חמישה ימי עסקים, והספחים נשלחים בדואר לכתובת הרשומה במרשם יחד עם תעודת הלידה. בהגשה בלשכה התעודה מודפסת ונמסרת במקום.

המקרים שמחייבים הגעה ללשכה

ברוב הלידות אפשר לסיים הכל מהבית. שלושה מצבים דורשים הגעה:

• לידה מחוץ לבית חולים. נדרשת נוכחות של שני ההורים כשהם נשואים זה לזו, והצגת תעודות זהות, לצד תעודת רופא שטיפל בלידה או תצהיר ממיילדת מוסמכת.
• מי שאינו רשום כהורה הילוד. הבקשה מוגשת אישית בלשכה.
• הכרה באבהות, כשהתינוק נולד לאם שאינה נשואה לאב וטרם ניתנה הכרה. ההצהרה נמסרת בלשכה בנוכחות שני ההורים, ובאותו מעמד אפשר גם לרשום את השם הפרטי ולהחליט על שם המשפחה. ההצהרה נמסרת עד שנה מיום הלידה, ואחריה נדרש צו של בית משפט.

התחרטנו. אפשר לשנות?

כן, וזה קורה יותר ממה שנדמה. אבל זה כבר הליך אחר לגמרי מרישום ראשון.

העלות היא 130 שקלים נכון ל־30 באוגוסט 2026, בכרטיס אשראי בלבד ובנוכחות בעל הכרטיס. למשרתים בשירות לאומי־אזרחי, חיילים בשירות חובה ומשרתי מילואים יש הנחה של 50%. נדרשת נוכחות אישית בלשכה, ולכן כדאי לזמן תור מראש, במיוחד כי בעקבות השינוי מוחלפות גם תעודת הזהות וגם הדרכון.

את הבקשה מגישים על טופס שמורידים, מדפיסים וממלאים בכתב יד, ומגיעים איתו ללשכה עם המסמכים.

כשמדובר בילד

• מתחת לגיל עשר ובלי דרכון: אין חובת נוכחות של הילד, אבל ההורים נדרשים להוסיף הצהרה שניתנה לו הזדמנות להביע את עמדתו ואת רצונו בעניין השינוי, ושניתן לה משקל ראוי בהתחשב בגילו.
• מגיל עשר, או בכל גיל אם הונפק לו דרכון: הילד חייב להיות נוכח בלשכה ולתת את הסכמתו בעל פה ובחתימה על הטופס.
• הסכמת ההורה השני לשינוי שם של מי שטרם מלאו לו 18 נעשית בלשכה ובפני עובדי הלשכה. אי אפשר לשלוח אותה מראש.

שם משפחה הוא סיפור אחר לגמרי

כל מה שלמעלה נוגע לשם הפרטי. בשם משפחה הכללים שונים, והפער גדול ממה שרוב ההורים מצפים לו.

נוהל רשות האוכלוסין קובע בשורה אחת: "שינוי שם משפחה לקטין באישור בית המשפט בלבד". כלומר הסכמת שני ההורים, שמספיקה לשם פרטי, אינה מספיקה כאן. פקיד הרישום יפנה אתכם לבית המשפט, והשינוי יבוצע במרשם רק אחרי שיתקבל אישור.

יש לכך חריגים, והם מוגדרים בצמצום. אם ההורים עצמם שינו את שם משפחתם, או שאחד מהם עבר לשם משפחתו של השני, אפשר לעדכן את הילד בהתאם בלשכה. כך גם בכמה מקרים של סידור שמות קיימים: ילד שנושא את שם המשפחה של הורה אחד ושני ההורים מבקשים לצרף גם את השם השני, או לקצר שם כפול לשם המשותף לשני ההורים, או אפילו להפוך את סדר שני השמות.

ומה שלא יעבור בלשכה בשום מקרה: מעבר משם משפחה של הורה ביולוגי אחד לשם של ההורה השני. הנוהל אומר שגם אם שני ההורים מסכימים, ואפילו אם הם נשואים זה לזו, אין לאשר את זה בלשכה ויש להפנות לבית המשפט. אותו דבר לגבי שם משפחה שאף אחד מההורים אינו נושא.

כשההורים פרודים או גרושים, הנוהל מכיר ב"הורה שהדאגה לילדו מסורה לו" כמי שרשאי לפעול לבדו, אבל דורש ראיות ממשיות: פסק דין או פרוטוקול בית משפט. ההגדרה שם רחבה מהחזקה בלבד, והיא כוללת גם את מי שמספק את הפרנסה ואת האמצעים לחינוך ולשאר צרכי הילד.

ומה אם אתם לא מסכימים על השם

זו השאלה שהכי קרובה ללב שלנו, ומסתבר שלחוק יש עליה תשובה מפורשת. סעיף 4 לחוק השמות: "שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד".

במילים אחרות, המדינה לא תכריע ביניכם, והפתרון שהיא מציעה הוא ששניכם צודקים: שני שמות פרטיים, אחד מכל הורה. זה מסביר לא מעט ישראלים עם שם כפול.

זה פתרון חוקי, והוא גם לא מה שרוב הזוגות רוצים. שש דרכים להגיע להסכמה לפני כן ריכזנו במדריך איך בוחרים שם לתינוק ביחד, ועל הוויכוח עצמו בעמוד לא מסכימים על שם לתינוק.

עדיף להגיע להסכמה לפני הלשכה, ובשביל זה בנינו את שם טוב: כל אחד מחליק שמות בנפרד, בלי לדעת מה השני סימן, וכששניכם אוהבים את אותו שם מגיעה התאמה.

ואם בסוף לתינוק יש שני שמות פרטיים, אתם בחברה טובה. בסרטון שלנו: למה הורים נותנים שם שני, איזה שמות בוחרים, ושלושה סיפורים.

נולד בחוץ לארץ

לתינוקות שנולדו בחוץ לארץ לאזרחים ישראלים יש מועד מוגדר: רישום תוך 30 יום, באחת מנציגויות ישראל בעולם או אצל פקידי הרישום בישראל. זה ההליך היחיד כאן שיש לו מועד מפורש, ולכן שווה לשים לב אליו.

שאלות נפוצות

המקורות

כל פרט בעמוד הזה נלקח ממקור רשמי, ולא מאתרי שמות. אגרות ונהלים משתנים. האגרות והמועדים נבדקו ב־30 באוגוסט 2026, והכללים שנוגעים לקטינים, מגבלת שבע השנים ושם המשפחה, נבדקו מול נוהל רשות האוכלוסין ב־11 באוקטובר 2026. לפני שאתם נוסעים ללשכה שווה לוודא מול הרשות. במקרה של סתירה, המקור הרשמי הוא הקובע ולא אנחנו.

1. רשות האוכלוסין וההגירה · רישום שם הנולד לילד שנולד בארץ
2. רשות האוכלוסין וההגירה · שינוי שם פרטי
3. טופס הודעה על שינוי שם (MR4)
4. רשות האוכלוסין וההגירה · נוהל 2.10.0007, שינוי שם פרטי ומשפחה לקטין
5. חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה־1965
6. כל־זכות · רישום הודעת לידה של תינוק שנולד בארץ

מחפשים השראה? שמות לבנות · שמות לבנים · כל המדריכים